הלופ האנושי

מאת: טלי ברגר

מהות השעבוד שלנו מתקיימת כאשר אנחנו תלויים בדברים: תלויים באישורים וחיזוקים, תלויים במשפחה, 

במערכות יחסים, בזוגיות, תלויים בנסיבות, באמונות, בהתמכרויות, בעבודה..........וכן הלאה. 

בין אם זאת תלות חברתית, רגשית או חומרית, כמעט תמיד תלות תוביל אותנו למגוון של בעיות נפשיות, 

מכיוון שנוצר מצב שבו אנו מאבדים את תחושת האוטונומיה והחירות האישית. 

פיתוח תלות מבססת את תחושת הערך העצמי של האדם על גורמים חיצוניים, מה שמקשה עליו לפתח יציבות פנימית.

ככל שהאדם תלוי יותר במקורות חיצוניים (כמו חיזוקים חברתיים, אישור רגשי או חומרי), כך הוא עשוי להרגיש חוסר

יציבות, תחושת "שבירות" פנימית וחוסר חירות, דבר שמוביל לתסכולים פנימיים ולקשיים במימוש העצמי 

ובקשרים עם הסביבה.

כאשר הסביבה החיצונית הופכת לאבן יסוד בזהותו ובתחושת הערך העצמי של האדם,  נוצרים בתוכו חששות ופחדים

רבים מפני כל שינוי שעלול לקרות במציאות החיצונית, פחדים אלה, כאשר הכותרת שלהם היא "הפחד מדחייה" 

(אי קבלה), מביאים איתם שורה של התנהגויות שמטרתן להימנע מכאב רגשי או אובדן של ההכרה החיצונית. 

הימנעות, ריצוי, שליטה, האשמות(קורבנות) הן חלק קטן מההשלכות של פחד מדחייה, 

כל התנהגות כזו היא מנגנון הגנה שנועד לשמור על "הסטטוס החברתי" או על הדימוי החיצוני, 

אך כל אחת מהם גם מכילה את החסרונות שלה בהיבטים של בריאות רגשית.

הפחד מדחייה מעוגן בשורשים אבולוציוניים שלנו, שבהם השתייכות לקבוצה היא עניין של הישרדות. 

הוא נובע מתחושה עמוקה של חוסר ביטחון ומהצורך הבסיסי שלנו להרגיש שייכים, אהובים ומוערכים. 

כאשר אנו חוששים מדחייה, אנו מחפשים באופן טבעי דרכים להבטיח את מקומנו בקבוצה או בסביבה, 

לכן כל מה שיספק לנו תחושת יציבות ובטחון- תופס: אנשים, מערכות יחסים, חיזוקים, ריצוי ועוד ועוד... 

כל הכרה אנושית שמחזקת בתוכנו את הערך והבטחון – מתקבלת. ככל שהאדם תלוי בסביבה שלו, בחיזוקים שמגיעים

 מבחוץ וזה לא משנה אם הם חיזוקים רגשיים, חברתיים או חומריים, הוא מאבד את תחושת הבטחון הפנימי שלו. 

וכשאנחנו מאבדים את תחושת הבטחון הפנימי שלנו, כל סימן לחוסר אישור נתפס כאיום ממשי. כל שינוי קטן, כמו ביקורת,

התעלמות או חוסר תשומת לב, מתפרש כדחייה שעלולה לערער את תחושת הערך העצמי. 

וכשתחושת הערך העצמי שלנו מתערערת, הפחד מפני דחייה גדל ואנו זקוקים לעוד אישורים חיצוניים, 

ומה שקורה זה שאנו מחזקים את האחיזה ואת התלות בהם ובכך אנחנו מנציחים את מעגל ההיחלשות. 

זוהי בעצם לולאה רגשית שבה הפחד מדחייה מזין את התלות, והתלות מגבירה ומעצימה את הפחד מדחייה. 

לולאה זו עשויה להיות סמויה ולעיתים כמעט בלתי נראית, אך היא משפיעה בצורה עמוקה על האופן שבו אנו 

תופסים את עצמנו ואת יחסינו עם העולם.